בעקבות ראשוני סיירי הכרמל בנחל שיח:

בהמלצתו של יוני שטרן, מורה דרך מוסמך.

שמו העברי של נחל שיח משמר את השם הערבי ואדי א-סיאח ופירושו נחל המשוטטים. מקור השם מגיע כפי הנראה ממסורות המסדר הכרמליתי. הנזירים שהתגוררו במערות לאורך הנחל שוטטו בכרמל בחיפושם הרוחני אחר מערת אליהו הנביא? או אולי מגיע מקור השם מהצמח הייחודי לנחל, חלבלוב השיח.נחל שיח עושה דרכו אל עבר הים דרך סלעי הקירטון. מסלול ההליכה מזמן מפגש מרתק עם מערות עתיקות של הנזירים שחיפשו נקודות התבודדות. הנזירים חצבו את המערות בקירטון, זהו סלע רך ונוח לחציבה. צבעו הלבן מלווה את תוואי הנחל עד לבוסתן כיאט שלקראת בית העלמין הישן של חיפה. 

מספר אפשרויות לטיול בנחל, בכולן נסיים את טיולנו ברחבת החנייה של בית העלמין הישן של חיפה. תיאור המסלול המובא בהמשך הוא מעין המשוטטים לכיוון בוסתן כיאט.

1.      ירידה מכיוון שכונת כבאביר, שימו לב כי הירידה במדרגות תלולה ולאחר גשמים חלקה ומסוכנת.

2.      הליכה במסלול הטיול היוצא מבית הספר הרצל שבשכונת כרמליה לאורך המסלול המסומן בשחור.

3.      טיול קצר הלוך ושוב מבית העלמין כפר סמיר. 

סמוך למנזר שנרחיב עליו בהמשך, נובע מעין עין אל פרג', זהו מעין הישועה ומימיו בעלי יכולות הריפוי היו לאבן השואבת עבור המאמינים הנוצרים. אנשי הכרמל מאמינים כי אלישע הנביא, תלמידו של אליהו שתה ממי המעין ובירך אותם.

משוטטי הכרמל בשנות ה-20 של המאה הקודמת, טיילו רבות במרחב ושמו העברי של הנחל קרוי על שמם, עין המשוטטים, או אולי על שם הנזירים כפי שציינו בתחילה.אגודת משוטטי הכרמל הוקמה בשנת 1916 על ידי פנחס כהן שהיה אגרונום, איש חינוך ומהמורים הראשונים של בית הספר הריאלי בחיפה. כהן היה ממקימי גן החיות בחיפה ומנהלו הראשון. רבים ממייסדי החברה להגנת הטבע ושבט משוטטי הכרמל של תנועת הצופים היו מתלמידיו של פנסח כהן. תיאור נוסטולגי אודות כהן מצוי בספר על תולדות בית הספר הריאלי:

"מלא אידיאלים ושופע מרץ בא הצעיר לחיפה, והקים בה את בית הספר הקטן 'אבטליה' ('אביהילדים') על שמונת תלמידיו. תחילה לא נמצא מקום לבית הספר והילדים נהג ולהתאסף בכל פעם בביתה של אחת ממשפחות המייסדים. בימי האביב והקיץ נהגו לצאת לחיק הטבע וללמוד תורה בצילה של תאנה ענפה במורד הכרמל...מספר התלמידים היה קטן והבדל הגילים גדול. משום כך נתחלקו התלמידים בכל חדר לשתי כיתות, וכך לימדו בארבע כיתות רק שני מורים – פנחס כהן ורעייתו".

זאב וילנאי הנחשב לראשון מדריכי הטיולים בישראל, וחוקר דגול היה מתלמידיו הבולטים של פנחס כהן. 

המשך הטיול יוביל אותנו אל המנזר הכרמליתי. הנזירים הכרמליתים המוכרים לנו ממנזרם בסטלה מאריס ובמוחרקה, התיישבו בנחל שיח כבר במאה ה-12, מנהיגם היה נזיר איטלקי בשם ברותלד הקודש, אלו קיבלו את אישור התקנון מאלברט, הפטריארך הלטיני של ירושלים. תקנון זה כלל 16 סעיפים וביניהם ציות לראש המסדר, התבודדות, תפילות קפדניות, מיסה יומית עם חברי הקהילה, סגפנות, עבודה, שתיקה מתפילת הערבית ועד לתפילת הבוקר למחרת, הינזרות מבשר, וצום לפני חג הפסחא. מבנה המנזר שכלל קומה שניה עם גרם מדרגות לוליני והיה מרשים בגודלו, כולל שלושה שלבני בנייה, ראשית המאה ה-13, סוף המאה ה-13 וסוף המאה ה-17. הנוצרים גורשו במחצית המאה ה-13 על ידי המוסלמים ושבו למקום רק במאה ה-17 בעקבות אישור על ידי העותמאנים. המעבר לראש הכרמל למקומם הנוכחי, התרחש רק בסוף המאה ה-18.

מי מעין שיח הנובעים בצמוד לשביל הטיול מתועלים לבריכות בוסתן כיאט. עזיז כיאט בנה את הבריכות ונטע את עצי הפרי בראשית תקופת המנדט הבריטי. כיאט בן למשפחה נוצרית עשירה בחיפה הקים את המקום למטרות נופש, גודל הבוסתן כ-6 דונם והוא כולל מפלים, מזרקות ובריכות מים בסגנון אדריכלות הגנים הערבים. לצערנו, פנינת יופי זו ננטשה ונזנחה במהלך השנים. בשנות השבעים עיריית חיפה קיבלה את הבעלות על המקום וזו הבטיחה לשמר את האתר. החלטת העירייה על שיפוץ הבירכות ותחזוקת הגן משנת 1998, טרם בוצעה. פעילי סביבה הקימו קואליציה למען הבוסתן במטרה לשמור אותו, אלו מקיימים סיורים והדרכות במקום ודואגים כמיטב יכולתם לנקיון השטח. 

בחלקו התחתון של הנחל, גדלה אוכלוסייה של שיחי חלבלוב השיח. זוהי האוכלוסייה היחידה של מין זה בישראל, והיא מרוחקת מרחק רב משאר אוכלוסיות המין, המפוזרות לאורך חופי הים התיכון, ולכן הינה חשובה מאד לשימור. האוכלוסייה הצטמצמה עם השנים עקב הרחבת בית הקברות במעלה ההר, וקיימים לחצי פיתוח נוספים, כמו תוכניות להרחבת שכונת כבאביר ולסלילת כביש גישה תחתי אליה, העלולים לגרום להכחדת חלבלוב השיח בישראל. שמו של השיח נובע מהשרף החלבי הנוטף ממנו כששוברים את גבעולו. חומר זה בעל יכולות ריפוי פצעים, אך גם רעיל ושורף. השיח פורח בצהוב בחודשי האביב וצורתו כשל כדור רחב.   

 לטיולים נוספים לחצו כאן